אולי תתן לי כמה דוגמאות לאמירות של רבי נחמן מברסלב שמהם ניתן להבין מי הוא היה?
ראשית הוא עצמו אמר זאת בפירוש, כמובא בחיי מוהר"ן[1] בזו הלשון: 'כמה פעמים חזר בעצמו דברי העולם שאומרים עליו שאין כאן ממוצע, רק או שהוא חס ושלום כמו שהמתנגדים בודים עליו וכו', הדוברים על צדיק עתק רחמנא ליצלן וכו', או אם הוא להיפך, שהוא צדיק אמיתי, אזי הוא חידוש נפלא ונורא ונשגב שאי אפשר לשער במוח אנושי כלל. כי כך היו רגילים רוב העולם לומר עליו זכרונו לברכה. והוא זכרונו לברכה חזר בעצמו דיבורים אלו כמה פעמים, ורמז לנו שהאמת הוא כן שאין כאן ממוצע. והבוחר יבחר לו האמת, כי האמת הוא אחד'.
כלומר, מוהר"ן בא ואמר כאן בפירוש: אל תדון אותי כצדיק רגיל בין שאר צדיקים, אלא אני ענין נפלא ומיוחד שאי אפשר לאדם רגיל לשער אותו.
זה שמוהר"ן לא היה צדיק 'רגיל' עולה ומבצבץ משיחות רבות שלו שבהם גילה טפח מהשגותיו, פעמים בפירוש פעמים ברמז. ואם תסתכל בספר חיי מוהר"ן, בעיקר בחלק של 'גדולת נוראות השגתו', ו'מעלת תורתו וספריו הקדושים', וכן בשיחות הר"ן אותיות קעג-ריא, תראה שם דברים רבים נפלאים ביותר.
אתן לך כמה דוגמאות בודדות מתוך רבים.
לגבי מעלת נשמתו, אמר[2]: 'אני איש פלא ונשמתי הוא פלא גדול'. 'ופעם אחת יצא מפיו הקדוש על עצמו ואמר בזו הלשון: אני סבא דסבין'[3] (הכינוי 'סבא דסבין' מתייחס כידוע לספירת הכתר - אריך אנפין[4], וכוונתו היתה שנשמתו באה משם וזכה לקבל השגה ממקום עליון זה, וכידוע רק יחידים בכל הדורות זכו למעלה זו[5]). וכן ראה מוהרנ"ת בכתב ידו שכתב: 'אני זקן שבקדושה וכו' שמגלה דברים שכיסה עתיק יומין'[6].
וכן ידוע שה'סיפורי מעשיות משנים קדמוניות' שסיפר, הם השגות עליונות מהכתר שנקרא עתיק (ישן, קדום), שהלביש אותם בסיפורים אלו, כמבואר בליקוטיו מוהר"ן סימן ס'[7].
ופעם אמר[8]: 'העולם סוברים שמחמת שאני נכד הבעל שם טוב זכרונו לברכה, מחמת זה זכיתי למדרגתי. לא כן הוא, רק עם דבר אחד הצלחתי. ועל ידי זה זכיתי לעלות למה שזכיתי'. ובחיי מוהר"ן[9] מובאת על כך תוספת: 'שמעתי שאמר, כי איתא בדרושי המקובלים אשר אדם הראשון בעת שאכל מעץ הדעת, טעמו כל הנשמות מעץ הדעת, אבל נשמתו הקדושה זכתה שלא טעמה כלל מעץ הדעת'[10].
וכמו כן מתבאר בדבריו בכמה מקומות שהוא נשמה כללית מאד, ועל כן עסק רבות בתיקון נשמות ישראל החיים והמתים, כמו שהבאנו בדברנו לעיל קצת ממה שכתוב על כך[11]. ועוד קודם שעלה לארץ ישראל אמר[12]: 'איני יכול לישון, מחמת שקודם השנה באים ועומדים לפני כל הששים רבוא אותיות של התורה' (וכידוע ששים רבוא אותיות התורה הם כנגד ששים רבוא נשמות ישראל, כמובא גם בשיחות הר"ן שיחה צא).
'ואמר רבינו זכרונו לברכה שהוא יודע כל שורשי נשמות ישראל. ומתחילה אמר שיודע אותם מתורה שבכתב, ועדיין אינו יודע אותם מתורה שבעל פה. אחר איזה זמן אמר שכבר זכה לידע את שרשי הנשמות ישראל גם מתורה שבעל פה.
והיה יודע לתת תיקונים לכל אחד ואחד כפי שורש נשמתו. וכל הדברים שציוה לא היה עניני סודות לכוון כוונות ויחודים, רק כל ההנהגות שציוה למקורביו היו עניני עובדות וכו'.
והכלל, שלכל אחד ואחד ציוה הנהגות מיוחדות כפי מה שהיה צריך לתקן מה שפגם וכפי שורש נשמתו. ויש הנהגות כלליות שציוה לכל המקורבים שלו כנ"ל. ויש הנהגות שהיו כלליות לכמה וכמה אנשים, ויש הנהגות שהיו מיוחדות לכל אחד ואחד ביחוד'[13].
וזה שנשמתו שייכת לשורש נשמות ישראל, רואים גם בשיחתו שאמר[14]: 'שהוא מרגיש צרות ישראל רחמנא ליצלן קודם מכל הצדיקים, כי הוא יודע הגזרה והצרה חס ושלום כשהוא עדין בשורש, ואחר כך מגיע הדבר לשאר הצדיקים'. וכן כמה וכמה פעמים הודיע עתידות על צרות שעומדות להתרחש[15].
ועוד אמר[16] 'שתיכף כשאחד בא אליו והוא נותן לו שלום ופושט ידו לידו (כמנהג העולם בשעת נתינת שלום) אז תיכף הוא יודע כל מה שעבר אותו האיש וכו', ועשה זאת כלאחר יד, והיה נחשב אצלו לדבר פשוט וקל מה שיודע את כל אחד ואחד כפי מה שהוא מתחילה ועד סוף כל מה שעשה ועבר' וכו'. וכמה אנשים שבאו לפניו והוא הגיד להם מה שעשו'.
ובענין זה כתב מוהרנ"ת[17]: 'כי כל ענינו [של מוהר"ן] הוא בחינת התחדשות נפלא ונורא מאד מאד, שיכול להרים ולחדש הנפשות שירדו ונפלו מאלפים שנה, וכמה גלגולים עברו עליהם וכו'. ואני יודע ומאמין באמת, שאדוננו מורנו ורבינו יודע היטב בכלליות ובפרטיות כל מה שנעשה עם כל הנפשות בכל דור ודור מיום ברא א-להים אדם על הארץ עד הנה, ועד הסוף האחרון. ויודע כל התיקונים של כל אחד ואחד. וכל הידיעות הללו הם אצלו דבר קטן, כי השיג השגות אלקות שאי אפשר לתפוס במחשבה כלל, כמו שכתוב לית מחשבה תפיסא בך כלל. מה אומר מה אדבר, נפשי יודעת מאד, וגם מעט הידיעה שהאיר בי האביון בנפלאותיו העצומים, קשה מאד להכניס מעט בחברי'.
ופעם גילה[18] שכל ביאתו לעולם אינה לצורך עצמו אלא בשביל לקרב את נשמות ישראל לקדוש ברוך הוא. ועוד אמר: 'אנחנו איננו כלל מזה העולם של עכשיו, ומחמת זה אין העולם יכולים לסבול אותנו'[19].
ועל מעלת תורתו שגילה אמר 'התורה שלי היא גדולה מאד, והיא כולה רוח הקודש'[20]. ואמר: 'איני אומר לכם מתורתי כי אם הפסולת, והיא נמוכה אלפי אלפים ורבי רבבות מדרגות מכפי מה שאני משיגה, ואיני יכול לומר נמוך יותר'[21].
ו'פעם אחת היה משבח את הספר שלו מאד, ואמר שיכולין להיות נעשה בעל תשובה גמור על ידי לימוד הספר שלו וכו', ואמר שיהיו בני אדם שילמדו ויתפללו על ידי הספר הזה, ואמר שמי שישב ויעסוק בספריו, רק בלי קנטור ונצחון ויסתכל בו באמת, אז בודאי יהיו נבקעין אצלו כל גידי קשיות לבבו'[22].
וכן אמר[23] 'שהספר הקדוש שלו ליקוטי מוהר"ן שיצא בעולם הוא אתחלתא דגאולה וכו', וצריכים ללמוד אותו הרבה עד שיהיה שגור בעל פה כי הוא מלא מוסר והתעוררות גדול מאד להשם יתברך אשר אין ערוך אליו. אחר כך אמר בפירוש שהלימוד בחיבוריו הקדושים הוא אתחלתא דגאולה'.
וקודם הסתלקותו אמר 'שכבר הוא עומד עכשיו על מדרגה כזו שאי אפשר להשיג יותר בשום אופן כל זמן שמלובשין בהגוף. ואמר שמתגעגע מאד מאד להפשיט גופו, כי אי אפשר לו לעמוד על מדרגה אחת בשום אופן, כי כל ימי חייו מעולם לא עמד על מדרגה אחת, אפילו כשהגיע לאיזה מדרגה עליונה שיהיה, אפילו לתכלית המעלה, אף על פי כן היה מחפש יותר עד שהגיע למדרגה גבוהה יותר ויותר. וכן היה תמיד כל ימי חייו כמבאר במקום אחר. ולבסוף הגיע למדרגה גבוהה כזו שאי אפשר בתוך הגוף להשיג יותר בשום אופן, ועל כן היה מוכרח להסתלק'[24].
ואלו רק מקצת מהשיחות הידועות לנו שבהם גילה לנו ממדרגתו והשגותיו, ומי שיש לו מעט הבנה רואה מיד שדברים כאלו הם מעל ומעבר לשבחים שנאמרו על צדיקים 'רגילים', ובודאי לפי איך שהוא העמיד את עצמו, מדובר כאן בצדיק מופלא ונשגב ביותר, מסוג הצדיקים שמופיעים אחת לכמה דורות שיש להם תפקיד כללי מאד בבריאה.
כמו כן אזכיר לך את החידושים הידועים שלו, שהידוע בהם הוא מה שגילה במסירות נפש לאחר יגיעה עצומה תיקון למקרה לילה (ומי שמבין קצת בסודות התורה יודע שאין זה מהדברים הקלים והפשוטים כלל לתקן פגם זה, והוא דבר שכל ענין הגלות והגאולה תלויה בו), והם העשרה פרקי תהלים הנקראים 'תיקון הכללי'. וכן מה שייחד שני עדים קודם פטירתו ואמר שמי שיבוא על קברו ויאמר שם את ה'תיקון הכללי' ויתן פרוטה לצדקה לעילוי נשמתו, יתאמץ מאד בכל כחו להושיעו ולתקנו[25].
וכמובן שהבטחה כזו לא כל אחד יכול להבטיח, ורק צדיק מופלג מאד יכול לעסוק בענינים כאלו ולהבטיח דבר כזה, וכמו שאכן העיד מוהר"ן על עצמו במקום אחר[26]: 'שהכח שהיה לדוד המלך עליו השלום לומר שמונה פעמים אבשלום בני בני ועל ידי זה העלה אותו משבעה מדורי גיהנם והכניסו לגן עדן, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה, (סוטה י.), זה הכח יש לו גם כן, שהוא יכול זאת גם כן להעלות בדיבורו בעלמא את האדם מכל השבעה מדורי גיהנם ולהכניסו לגן עדן'.
וכן הענין שציוה להיות אצלו בראש השנה (וענין זה ממשיך גם לאחר פטירתו בציונו הקדוש כמו שבירר מוהרנ"ת), ואמר שיש בזה סודות גבוהים מאד שלא רצה לבארם, עד כדי כך שמכל התיקונים שחידש, 'הראש השנה שלי עולה על הכל'[27].
וכל הדברים הללו, בין אם מבינים אותם ובין אם לא מבינים, דבר אחד ברור עולה מהם, שמי שגילה אותם לא יכול להיות צדיק 'פשוט', ועד כמה שאנו מאמינים לו ולא חושדים אותו שמשקר בזדון או מתוך דמיון חס ושלום (ועוד נדבר על זה להלן), אנו צריכים להבין שמדובר כאן בצדיק מיוחד ונפלא מאד מאד.
ואם כך יש לנו כבר תשובה לשאלתך מדוע חסידי ברסלב עושים ממנו 'ענין כל כך גדול', והלא יש לנו עוד צדיקים, כי אכן מוהר"ן אינו עוד צדיק בין צדיקים אחרים, אלא צדיק מופלא ומיוחד שגילה בעולם דברים נפלאים, ולכן חסידי ברסלב שמאמינים לו ורוצים להתקרב אליו ולדרכו, אכן עושים ממנו 'ענין גדול'.
[3] חיי מוהר"ן אות רעב. וכתב על כך מוהרנ"ת: 'ואם תסתכל ותבין בהמעשה הנוראה של שבעה בעטלערס בהסיפור של הבעטליר הראשון שהיה עיור, שאמר לו הנשר הגדול שהוא זקן מאד, ואף על פי כן הוא יניק ולא התחיל לחיות כלל וכו', והיה זקן נגד כל הזקנים הנזכרים שם, תבין קצת ענין זה. וכן משאר עניני המעשה הנ"ל תוכל להבין קצת גדלת רבנו זכרונו לברכה ולחכימא ברמיזא'.
[4] ראה אדרא זוטא האזינו רפח, ב: 'האי עתיקא סבא דסבין, כתרא עלאה לעילא' [ויעוי' בזוהר בראשית שהסבא דסבין גילה סודות].
[5] ראה עמק המלך (א, ד): 'והנה אותיות ספירת הכתר אשר בעוונותינו הרבים נעלם עתה ממנו מאיתנו ביותר וכו', עד שיש צדיק כמו משה רבינו ע"ה או מורנו ורבנו האר"י זלה"ה, אשר יש בידם מפתח של תחיית המתים, ויש להם מעט רושם נובלות הכתר בעולם הבא ולא יותר'.
[6] חיי מוהר"ן אות רפט. וידוע ש'זקן' הוא הכתר שנקרא 'עתיק', ומוהר"ן אמר שנשמתו באה ממקום עליון זה, ולכן יכל לגלות דברים שכיסה 'עתיק יומין'.
[7] זה לשונו שם: 'אבל יש שנפל מכל הע' פנים [של התורה], עד שאי אפשר לעוררו בשום פנים, כי אם על ידי סיפורי מעשיות של שנים קדמוניות, שכל הע' פנים, ע' שנים, מקבלין חיות משם. וזה בחינת עתיק, בחינת זקן'.
[9] בהשמטה שלאחר אות רצ, וכן מובא בכוכבי אור.
[10] ראה ספר הגלגולים ושער הגלגולים הקדמה ז' ובפירוש בני אהרן שם אות א', ושם מבואר שהנשמות שהסתלקו מן אדם הראשון קודם שאכל מעץ הדעת, הם נשמות במעלה גדולה מאד, וכאשר יורדת נשמה כזו לעולם בתוך גוף, היא נקראת נשמה חדשה לגמרי, וכתב שם האריז"ל שנשמה כזו יכולה לעלות למעלות גדולות מאד בנקל, מחמת מעלתה הגדולה בשורשה. ומוהר"ן ידע על עצמו שנשמתו היא מאותן נשמות גדולות, ומכח זה זכה לכל מה שזכה.
[11] וראה עוד בשיחות הר"ן אות קצה בענין זה.
[13] שיחות הר"ן אות רפה. ומובא שם עוד בקשר להנהגות שהיה מצוה לעשות: 'וכל מה שציוה לעשות, אפילו היה נראה דבר קל ופשוט מאד, היה כבד מאד על האדם לעשות. והיה מונח עליו כל מיני כבדות והיו עליו כמה וכמה מניעות אף על פי שהדבר היה דבר פשוט, ואילו לא היה מצוה רבינו זכרונו לברכה לעשות אותו הדבר, רק האדם היה רוצה לעשות זאת מעצמו, היה קל עליו מאד לעשות, אבל כשציוה רבנו זכרונו לברכה לעשותו היה כבד מאד. אבל אף על פי כן היו אנשים שלו מקיימים דבריו תמיד, כי ידעו מזה שדבריו שהוא מצוה כבד מאד לעשותן, והיו מכריחים עצמם מאד מאד לקיים דבריו דייקא, והיו מתחננים ומבקשים מאד מהשם יתברך על זה שיעזור אותם לקיים דברי הנהגותיו הקדושים. והשם יתברך עזרם על זה. ושמעתי מפיו הקדוש בפרוש שאמר: כל מה שאני מצוה לעשות הוא כבד מאד לעשות וכו'. ומי שזכה להתקרב אליו היה רואה קצת מעין זה. ולא היה לרבנו זכרונו לברכה שום מנוחה כל ימיו אפלו רגע אחת, כי היה לוחם מלחמות ה' בכל עת ובכל רגע, ואי אפשר להאריך ולספר בזה מכמה טעמים, וזה היה ענין המחלקת הגדולה שהיה עליו' וכו'.
[25] שיחות הר"ן אות קמא. בחיי מוהר"ן אות רכה מובא: 'ואמר שבהפיאות יוציא אותו מהגיהנם אפילו אם יהיה איך שיהיה, אפילו אם עבר מה שעבר, רק מעתה יקבל על עצמו שלא ישוב לאיולתו חס ושלום'.
