כיצד התקבל רבנו וספרו בדורות שאחריו?
התשובה לזה מורכבת למדי, ישנם רבים מגדולי ישראל שהעריכו את רבנו באופן יוצא מן הכלל ושיבחו את הספר ליקוטי מוהר"ן ועסקו בו בגלוי, ישנם גם רבים שעסקו בו בסתר והביעו את התפעלותם מרבנו בפני מקורביהם, אך מסיבות שונות לא רצו לפרסם זאת בגלוי, וישנם אחרים שנמנעו מלעסוק בספר מחמת 'מסורות' שונות (שצריכים בירור בפני עצמם, אך אין כאן המקום). ובאופן כללי ניתן לענות על שאלה זו, שמצד אחד רבנו ותורתו קיבלו פרסום וחיזוק אצל גדולי ישראל במידה גדולה דיה בכדי שמבקש אמת יוכל לדעת את האמת, ומצד שני גם התכסו במספיק שכבות של הסתרה כדי שמי שאינו מחפש את האמת יוכל לא למצוא אותה...
והנה לפני כמה שנים 'גילה' אחד מבני דורנו, חכם בעיניו, דברים שאינם מובנים לו בספרי רבנו, והוציא חוברת ובה ביטויים חמורים מאד כנגד רבנו, וניסה בגודל 'חכמתו' לבטל אותו ואת שיטתו.
ישנו ספר שיצא לאור בשם 'שבחו של צדיק', ובו ליקט המחבר מאות מובאות מגדולי החסידות, גדולי ליטא, וגדולי עדות המזרח, שהפליגו בשבחו של רבנו וספרו, וכן ציין לספרים רבים שהזכירו את דבריו בשמו ושלא בשמו. אם אתה רוצה לברר את הנושא תוכל למצוא שם הרבה חומר[1].
כמו כן תורתו של רבנו התפשטה באופן רחב מאד, ודברים רבים מתורתו התפרסמו בשמו והפכו לנכסי צאן ברזל בעולם התורה, ודברים רבים עוד יותר מתורתו התפרסמו שלא בשמו. ידוע למשל שהגאון הנודע רבי צדוק הכהן מלובלין ז"ל טרח לכתוב מראי מקומות על 'ספר המידות' שכתב רבנו בילדותו, כדי להראות מהיכן לקוחים הדברים (המראי מקומות שלו נדפסו בחלק מהמהדורות), ובאופן כללי תורתו של רבנו ורבי נתן השפיעה רבות על הלך מחשבתו.
