כיצד מתייחסים גדולי התורה והמוסר בעולם הליטאי לרבנו וספריו?
ובכן, את הידוע איני צריך לומר לך שלא תמצא כמעט בעולם הישיבות משגיחים שמביאים מספרי רבנו בשמו, ובהרבה מקומות לא תמצא את ספריו כלל, כמו שלא תמצא שם ספרי חסידות אחרים, ואולי כלפי ספרי ברסלב זה במידה רבה יותר.
אולם הרושם שנוצר מכך בעיני חניכי הישיבות כאילו כל רבותיהם 'פוסלים' את דרך ברסלב הוא מוטעה, הישיבות מחנכות לפי קו מסויים, שהקו הזה בדברים מסויימים אינו הולך יחד עם הקו של רבנו, ובדרך כלל בישיבות נוקטים בשיטה של חינוך בקו אחיד, ולא נותנים לבחורים גישה לדרכים ביהדות שיש בהם גישה שונה, מחשש שמא יבואו לידי בלבול. אולם לא בהכרח שוללים משום כך את הקו האחר, יתכן בהחלט שאנשי הדעת מבין המחנכים יודעים שהגישה האחרת יכולה להיות טובה גם כן, אולם מכיון שהם קיבלו והתחנכו בדרך שלהם, אינם מתיימרים להבין את הדרך האחרת וכל שכן לא להנחיל אותה לתלמידיהם, ואין להם אלא מה שקיבלו ואת זה הם מוסרים (יחד עם זאת, היו בישיבות גם מחנכים בעלי שיעור קומה שנפשם הכילה דרכים רבות ומגוונות, והם כן היו מסוגלים לקבל מכמה בתי מדרש וליצור מזיגה שכללה כמה דרכים, ובדרך כלל היתה להם משום כך יכולת השפעה על ציבור גדול ומגוון יותר, דוגמא לכך בדור הקודם הם הרב הוטנר והרב דסלר זצ"ל, ועוד רבים).
ואכן היו רבים מגדולי התורה והמוסר בעולם הליטאי שהכירו את ספרי רבנו והתייחסו אליהם בהערצה גדולה.
אחד הדוגמאות הבולטות לכך הוא החזון איש זצ"ל, שישנם עדויות רבות על יחסו החיובי לרבנו ספריו ואנשיו (חלקם מובאים בספר 'שבחו של צדיק'). רבי נחום יצחק פראנק שהתקרב בצעירותו לחסידות ברסלב סיפר שאביו התנגד לזה בשעתו מאד, והלך הוא עצמו לשאול את החזון איש, ואמר לו החזון איש שאין שום בעיה ללמוד בליקוטי מוהר"ן, והוסיף 'וגם אני לומד ליקוטי מוהר"ן'. ועוד אמר לו שבענייני עבודת ה' אין דין כיבוד אב.
וסיפר הר"ר בן ציון אפטר (מחשובי חסידי ברסלב וממקורבי הגרי"ז מבריסק זצ"ל) שבפעם הראשונה שביקר אצל החזון איש ראה את הספר ליקוטי מוהר"ן על שולחן החזון איש, וכשהתפלא אמר לו 'אני מעיין בזה הרבה, זה ספר מוסר טוב מאד', וכן דיבר עמו כמה פעמים על גדלותו של רבנו, והיה מבקש ממנו בכל פעם שהגיע אליו 'אמור איזה דבר תורה מהרבי'. ואמר לו פעם שספר ליקוטי מוהר"ן הוא גבוה מאד מאד.
וסיפר הר"ר נתן ליברמנש שליט"א, מחשובי חסידי ברסלב, שבשנת תשי"ט סידר את ספרי החזון איש לדפוס יחד עם רבי שמריהו גריינימן זצ"ל, ודיברו אז ששערי רוסיה עומדים להפתח, וממילא כבר החלה הרשמה לנסיעה לראש השנה לאומן, ואמר לו רבי שמריהו שרוצה אף הוא להצטרף, וכשהתפלא על כך רבי נתן, אמר לו, שהוא רוצה לזכות להיות על ציונו של מוהר"ן, משום שראה אצל החזון איש שמאד החזיק ממנו.
וסיפר עוד הגר"ש גריינימן (מפי נכדו) שהחזון איש התבטא פעם בפניו ואמר 'רבי נחמן היה גדול יותר מכל אלו שחלקו עליו'.
כמו כן המגיה של ספרי החזון איש היה רבי אלחנן ספקטור זצ"ל, מגדולי חסידי ברסלב, ובאגרות חזון איש (א, לז) מובא איגרת ששלח אליו החזון איש, וכתב לו: 'כי באמת אין כל עצב בעולם, למי שמכיר באור האורות של האמת'...
וגם על בעל הקהלות יעקב ישנם עדויות רבות שעסק בליקוטי מוהר"ן, וסיפר לרבי נתן צבי קעניג ז"ל (ראש כולל ברסלב בבני ברק) שספר זה מחזק אותו רבות ביראת שמים אף שהרבה דברים אינו מבין. וכן התפלל רבות בליקוטי תפילות של רבי נתן, ורבי אליהו ברוך פינקל ז"ל סיפר שראהו פעם רוקד סביב השולחן עם הליקוטי תפילות. ובבית הגר"ח קניבסקי שליט"א יש ספר ליקוטי מוהר"ן עם הערות של הסטייפלער. וכן סיפר נכד הגר"ח ששאל אותו על כך והשיב לו שהסטייפלער למד ליקוטי מוהר"ן ושאר ספרי חסידות.
והמשגיח רבי אליהו לופיאן זצ"ל נשאל (על ידי הר"ר צבי יוסף ואסילסקי) על ספרי ברסלב, וענה: 'הן אלו ספרי המוסר האמיתיים'.
והרב דסלר זצ"ל הביא בשיחותיו שנדפסו בחמשת כרכי 'מכתב מאליהו' כמה פעמים מספרי ברסלב, הן מליקוטי מוהר"ן והן משיחות הר"ן, וניכר שאין זו ידיעה אחת ששמע עליה, אלא שהיתה לו שליטה בספרים, והוא מתייחס אליהם כדבר ידוע, כלשונו[1] 'כבר העיד מוהר"ן', ואף מוסיף ביאורים לדבריו העמוקים[2]. וכן סיפר חתנו הג"ר יהושע גלדצהאלר בספרו קדשי יהושע חלק ה' (מאמר אחרית דבר) שחמיו למד היטב בספרי מוהר"ן, ואמר שהם עמוקים מאד וצריך להיות 'מבין' עליהם והגאון ר' משה שטרנבוך שליט"א סיפר באירוסין של נכדו עם משפחת גלינסקי (ניסן תשע"ח באולמי זויעל שהוא נסע עם הרב דסלר נסיעה ארוכה באניה, ושני הספרים היחידים שהיו עמו אז הם ספר עץ חיים וספר ליקוטי מוהר"ן, ואמר לו אז הרבה חידושים בליקוטי מוהר"ן.
והמשגיח הרב וולבה זצ"ל כתב בספרו עלי שור ברשימת הספרים המומלצים לכל אחד, ללמוד בספר 'משיבת נפש' בזמן שצריך חיזוק. אך במהדורות המאוחרות השמיטו זאת המו"ל משום מה.
והג"ר יחזקאל סרנא זצ"ל ראש ישיבת חברון בספרו 'דליות יחזקאל' חלק ד' בסופו, הביא רשימה ארוכה של ציטוטים מכתבי רבי נתן תחת הכותרת 'דברים נבחרים מכתבי מוה"ר רבי נתן'.
וכן ידוע שבישיבת נובהרדוק עסקו הרבה בספרי ברסלב, ולקחו משם הרבה יסודות. בין היתר, השיר המפורסם שהושר בנובהרדוק 'כל העולם כולו גשר צר מאד והעיקר לא לפחד כלל', לקוח מליקוטי מוהר"ן (תניינא, מח). וגם על רבי ירוחם ממיר יש עדות מפי תלמידו שעסק בספרי ברסלב ואמר שספרי ברסלב הם אש ממש (מובא בספר 'שבחו של צדיק').
ויש עוד עובדות רבות הידועות למי שרוצה לדעת, שמצביעות על הערכה רבה ועמוקה שרוחשים רבים מאנשי הדעת והמוסר מבין גדולי ליטא לרבנו ותורתו.
כמובן שעדיין לא הסברנו מדוע סוף סוף לא כולם מכירים ומעריכים, ולמה אצל הרבה 'מקובל' אחרת ממה שכתבנו כאן, עד שאנחנו צריכים לבוא ולהוכיח שהרבה גדולי עולם ידעו והחזיקו ממנו מאד. ועל כך עוד נדבר בשיחות הבאות בעז"ה.
[2] ראה חלק ב עמוד 172, חלק ג עמוד 177, חלק ד עמודים 23, 184, 226-7.
