מאמר ה: לימוד תורה במשנת ברסלב
במאמרים הבאים נשתדל לבאר בתמצית את מקומו של לימוד התורה במשנתו של מוהר"ן, ונבאר במה היא שונה מהתפיסה הליטאית הרגילה על לימוד התורה, ומאידך, כיצד היא יכולה להוות השלמה נפלאה אליה. ונקדים שהדברים ארוכים מאוד, ונוגעים ביסודות גדולים בדרכי עבודת ה', ולא באנו במסגרת מאמרים אלו לבאר את כל הענין באורך, אלא רק לציין לכמה נקודות, ותן לחכם ויחכם עוד.
ראשית נבאר את הפער שבין תפיסת ליטא לתפיסת החסידות בנושא זה, ומה הם הבעיות שעמם מתמודדת כל דרך בפני עצמה, ואחר כך נבאר מה חידשה בזה ברסלב, שכהגדרתו של מוהר"ן בא לכלול בשיטתו את שני הדרכים גם יחד ודרכו היא כעין 'ממוצע' ביניהם, ויש בה פתרון כולל למי שמעמיק להבין את הענין ומשתדל לקיימו על פי הדרכתו.
אולם בראש ובראשונה עלינו להקדים ולהבהיר דבר פשוט וברור וידוע, שאצל מוהר"ן זי"ע לימוד התורה נמצא במקום מרכזי ביותר בחייו של יהודי, תורות ושיחות רבות מוקדשות לחשיבות העצומה של לימוד התורה בקביעות לכל אחד ואחד, בכל מצב ובכל מדרגה שבו הוא נמצא.
נראה כמה דוגמאות לדבר:
במכתב לחתנו משנת תקס"ז (נדפס ע"י מוהרנ"ת ז"ל בספר עלים לתרופה בתחילת הספר) הוא כותב: 'בקשתי מאהובי חתני שתלמד בכל יום שיעור גמרא ופוסק, שלא תעשה חס ושלום מטפל עיקר, רק את האלקים ירא וכו' כי זה כל האדם'.
ובמכתב נוסף לחתנו משנת תקס"ט הוא כותב: 'גם יראה להודיע לי מעסק לימודו וכמה דפין גמרא הוא לומד בכל יום, כי באלה חפצתי שיתמיד בלימודו וזה כל מגמותי, ודי למבין'.
ועוד הוא כותב (בליקוטי מוהר"ן קמא לא) על כך שאי אפשר להיות 'צדיק' בלא שיהיה 'למדן', ושעל כך נאמר 'ולא עם הארץ חסיד'. ובמקום אחר (ליקוטי מוהר"ן תניינא עח) הוא כותב על כך שהתורה היא עיקר החיים, ותמה כיצד יתכן לאדם לפרוש מן החיים אפילו לשעה קלה, ומאריך לבאר מהי הדרך לקבל חיות מהתורה גם בשעה שנאלץ להפסיק מלימודו.
ופעם אחת 'הוכיח את אחד על התמדת הלמוד ואמר לו: מדוע לא תלמד? מה תפסיד בזה, הלא תקבל עולם הבא על הלמוד?! ואין צריך לומר כשהתורה מראה אהבה לאחד אז אין רוצה כלל עולם הבא רק שרוצה את התורה בעצמה' (שיחות הר"ן יז).
ועל הכח של הלימוד בעיון וביגיעה שבזה תלוי רפואת הנפש הוא כותב (ליקוטי מוהר"ן קמא עד) שכל אחד צריך רפואת הנפש 'היינו להעלות אותה למקום שורשה, וזה על ידי שמתייגע בתורה עד שזוכה לדעת אותה ולהבינה'. ועוד כתב (ליקו"מ סימן קא) על המשנה 'כל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך דרך', שזה נאמר על הלומד בעיון ובהבנה. וגם עורר על הצורך ללמוד את כל חלקי התורה, ש"ס, שו"ע, מדרשים, זוהר וכו' (ראה שיחות הר"ן כח, עו ועוד).
וכמו כן עיקר הכנעת היצר הרע הוא על ידי התורה שהיא כולה שמותיו של הקדוש ברוך הוא, ועל ידה מגרש האדם מעצמו את השגעון והרוח שטות של היצר הרע (ליקו"מ קמא א).
והקביעות בלימוד התורה כחה גדול מאד עד שהיא מוציאה את האדם מכל המקומות שנפל לשם, ולכן 'אפילו אותן האנשים הרחוקים מן הקדושה מאד שנלכדו במצודה רעה עד שרגילין בעבירות חס ושלום רחמנא ליצלן רחמנא לשזבן, אף על פי כן הכח של התורה גדול כל כך עד שיכולה להוציא אותם מן העברות שרגילין בהם חס ושלום. ואם יעשו להם חוק קבוע וחיוב חזק ללמוד בכל יום ויום כך וכך יהיה איך שיהיה, בודאי יזכו לצאת ממצודתם הרעה על ידי התורה, כי כח התורה גדול מאד' (שיחות הר"ן יט).
ופעם אחת 'שאל לו הרב רבי נתן זכרונו לברכה: ואם אחד הוא בעל עבירה ממש רחמנא ליצלן? השיב לו רבינו זכרונו לברכה: וכי אתה יודע גודל מעלת התורה הקדושה, הלא עסק התורה הוא גדול במעלה משמירת הברית. כי ברית ביסוד ואורייתא בתפארת' (חיי מוהר"ן תקעג).
אלו הם כמה ציטוטים בודדים מתוך שיחות ותורות רבות שנאמרו על חשיבות לימוד התורה ומעלתה העצומה, ומודגש בהם גם החשיבות של עסק התורה בקביעות, אפילו למי שמדרגתו הכללית בעבודת ה' אינה כראוי, מה שכמובן לא משאיר מקום לספק על דעתו של מוהר"ן בנידון.
ואכן, ההולכים בפועל בדרכו של מוהר"ן זוכים להגביר את התמדתם בתורה, כמו שמעיד על עצמו רבי נתן ומספר כיצד מוהר"ן זי"ע הכניס אותו להתמדת הלימוד בכמה דרכים נפלאות (ראה חיי מוהר"ן תלה ועוד), וכך גם לימד רבי נתן את תלמידיו, ועסק הרבה לעורר ולעודד על ההתמדה בלימוד התורה הקדושה, וראה למשל חיי מוהרנ"ת (אות פג) במה שמספר רבי נתן:
'באמצע הקיץ נתעורר אחד שהיה רוב דברי בשנה הזאת עמו ביותר, והייתי מוכיח אותו הרבה מאד על התמדת הלימוד, כי היה ממובחרי בני הנעורים ומופלא בלימוד, והעולם החזיקו אותו שמתמיד בלמודו, אבל אני השגחתי בו וראיתי שאינו לומד כלל, והוכחתי אותו על זה והודה לדברי, והיה משתוקק מאד שאכניס אותו בתוך התמדת הלמוד, אבל יצר לב האדם רע מנעוריו והיה קשה להרגילו בהתמדה, אבל סיפרתי לו עוצם נוראות גדולת רבנו זכרונו לברכה את כל אשר עשה לנפשי ואיך הכניס אותי להתמיד בלמוד בכמה דרכים נפלאים, וסיפרתי לו מאשר עבר עלי בזה אצלו זכרונו לברכה, ואף על פי כן לא פעלתי אצלו כל ימות החורף כי אם מעט שהתחיל ללמוד יותר מבתחילה אבל לא כרצוני כראוי באמת, אבל מריבוי אמיתת הדבורים חמים כגחלי אש שסיפרתי לו ממנו זכרונו לברכה הבעירו בו, עד שבאמצע הקיץ נתעורר לבו והתחיל להתמיד בלמודו בהתמדה גדולה ונפלאה והיה מתמיד גדול שש שנים רצופים, וגמר בהם כל הארבעה פוסקים הגדולים, ובתוך כך נשתנה לטובה גם בשאר דברים'.
וראה גם עלים לתרופה (מכתב קסו):
'גם פה נמצא מתנגד אחד שבנו התחיל קצת להתקרב לאנשי שלומנו, ולמד הרבה גמרא ופוסקים, ועתה מכריחים אותו אנשי בליעל המכנים עצמם בשם חסידים ומונעים אותו בעל כרחו מללמוד גמרא ופוסקים, ואומרים שטוב יותר לדבר עמהם, ואביו צעק על בנו הנ"ל: 'אני נותן לך לאכול על מנת שלא תלמד רק דף גמרא אחד בכל יום, לא יותר, כי מי שלומד כל היום הוא ברסלבר' וכו', כי ידוע לכם מעשי בני הנעורים, בפרט בדור הזה, ואין שום הצלה כי אם על ידי התורה. ואין מי שיכניס לימוד התורה וקיום התורה בעולם כמו אדוננו מורנו ורבנו זכרונו לברכה, על ידי אמיתת דרכיו הקדושים שגילה על ידינו ובספריו הקדושים'.
הנה כי כן רבי נתן מודיע כדבר פשוט וברור שמטרת אדמו"ר זצ"ל בספריו ודרכיו הקדושים היא להכניס את התמדת לימוד וקיום התורה בפשטות, ושכך היה מפורסם במקומם ש'מי שלומד כל היום הוא ברסלבר'.
